מוזיאון דמויות השעווה של ילמז בויוקרשן באסקישירה

Eskişehir אטרקציותמוזיאון דמויות השעווה של ילמז בויוקרשן באסקישירה

מוזיאון דמויות השעווה של ילמז בויוקרשן באסקישירה

מוזיאון דמויות השעווה של ילמז בויוקרשן (Yılmaz Büyükerşen Balmumu Heykeller Müzesi) הוא המוזיאון היחיד מסוגו בטורקיה ואחת מאטרקציות התרבות העיקריות של העיר אסקישיר. בחמשת האולמות מוצגות 198 פסלי שעווה: מאטאטורק והסולטנים העות'מאניים ועד יונס אמרה, מרילין מונרו ובריש מנצ'ו. המוזיאון מפתיע בראש ובראשונה בכך שיוצרו — ראש עיריית אסקישאהיר המכהן, דוקטור לכלכלה ופסל אוטודידקט בשם ילמז בויוקרשן — פיסל בעצמו את רבות מהדמויות. זוהי דוגמה נדירה למוזיאון של אמן, שבו אישיותו של היוצר אינה נופלת בעוצמתה מהמוצגים עצמם. המוזיאון נפתח ב-19 במאי 2013 והפך במהרה לתחנה חובה במסלול הסיור באסקישירה "המשוקמת" — העיר שביוקרשן הפך ממרכז פרובינציאלי לאחת מבירותיה הקטנות והמטופחות ביותר של טורקיה.

היסטוריה ומקור

ההיסטוריה של המוזיאון אינה ניתנת להפרדה מהביוגרפיה של מייסדו. ילמז בויוקרשן נולד ב-1937 באסקישירה, השלים דוקטורט בכלכלה, כיהן כנשיא אוניברסיטת אנאדולו והיה אחד מ"אבות" החינוך מרחוק בטורקיה. מאז 1999 הוא מכהן כראש העיר הבלתי מעורער מטעם המפלגה העממית הרפובליקנית. במקביל לקריירה הניהולית שלו, בויוקרשן עסק ברצינות בפיסול, ובשנות ה-80 התלהב מטכניקת העבודה בשעווה. בשנת 1996 הוא פתח בקמפוס אוניברסיטת אנאדולו גלריה קטנה של עבודות השעווה שלו, שהפכה לאב-טיפוס של המוזיאון העתידי.

בתחילת שנות ה-2010 כללה אוסף בייוקשרשן כבר כמה עשרות דמויות, והפופולריות של אסקישירה כיעד תיירותי צמחה במהירות. הנהלת העיר הקצתה בניין בשדרות אטאטורק בחלק ההיסטורי של אודונפזארה, וב-19 במאי 2013 נפתח המוזיאון לקהל הרחב. התאריך הוא סמלי: ה-19 במאי הוא יום חג לאומי בטורקיה, יום תחילת מלחמת העצמאות והגעתו של אטאטורק לסמסון בשנת 1919. כך נקבע המסר של המוזיאון כבר מההתחלה: ההיסטוריה של טורקיה — מהאימפריה העות'מאנית ועד הרפובליקה והתרבות המודרנית — מסופרת דרך פנים ומבטים.

במהלך שנות פעילותו התרחבה האוסף: נוספו דמויות חדשות, התפאורות עוצבו מחדש, והופיעו סצנות אינטראקטיביות. כל ההכנסות מהמוזיאון, על פי החלטת העירייה, מופנות לחינוך של נערות וסטודנטים עם מוגבלויות. הדבר הפך את הפרויקט לא רק לתרבותי, אלא גם לחברתי — תצורה נדירה עבור מוסדות עירוניים בטורקיה.

אדריכלות ומה לראות

המוזיאון ממוקם בבניין מודרני בשדרות אטאטורק ברובע אודונפזארי — במרחק הליכה מאתרי תיירות אחרים: הרובע ההיסטורי בעל אותו השם עם בתי העץ העות'מאניים, נהר פורסוק והטיילת עם הגונדולות. התערוכה הקבועה משתרעת על פני חמישה אולמות (A, B, C, D, E), כל אחד עם נושא משלו. הדמויות מוצבות בתפאורה ריאליסטית, עם תאורה בימתית וליווי קולי — זו אינה גלריה סטטית, אלא סדרה של מיזנסצנות.

אולם A: אטאטורק והאימפריה העות'מאנית

האולם המרכזי מוקדש למוסטפה כמאל אטאטורק, למשפחתו ולמלחמת העצמאות. כאן ממוקמת גם "גלריית הסולטנים": מהמט השני הכובש, סלים הראשון האימתני, סולימאן המפואר, וכן שליטים פחות מוכרים, בהם פאתיח ועבדול-חמיד השני. הוצגו סצנות היסטוריות משוחזרות: אטאטורק הצעיר ליד שולחן העבודה בסמסון, קבלת פנים טקסית בארמון דולמבהצ'ה. הדמויות נוצרו בדייקנות אתנוגרפית — החל מהרקמה על הקפטנים ועד לפרטי המתכת של הנשק.

אולם B: מדע, ספורט, אמנות ותקשורת

האולם ה"רב-קולי" ביותר. כאן נאספו אישים טורקים וזרים מתחום התעופה, הרכבות, העיתונות, התעשייה, המדע והספורט. לצדם — כוכבי הבמה והקולנוע הטורקיים: ג'ונייט ארקין, באריש מנצ'ו, קמאל סונאל, זקי מורן. בין הדמויות הזרות — מרילין מונרו, אלברט איינשטיין, מנהיגי העולם של המאה ה-20. הרעיון מאחורי האולם הוא להציג את הרב-שכבותיות של המודרניזציה בטורקיה, שבה שמות "מקומיים" ו"זרים" מתקיימים יחד בזיכרון תרבותי אחד.

אולם ג': דמויות היסטוריות

האולם מוקדש לגיבורי העבר הרחוק. כאן ניצבים יונס אמרה — משורר ומיסטיקן אנטולי מהמאה ה-13, ששיריו היוו את הבסיס לשפה הספרותית הטורקית, ונסרדין חוג'ה — דמותו הקולקטיבית של החכם העממי עם החמור. לידם — מדענים מתקופת האסלאם המוקדם, מטיילים, רפורמטורים. זהו האולם ה"גנאלוגי" של המוזיאון, המשיב על השאלה: על כתפי מי ניצבת הזהות הטורקית המודרנית.

אולם D: דמוקרטיה

האולם השנוי ביותר במחלוקת, ובו בזמן גם האמוציונלי ביותר. הנושאים הם התהוות הדמוקרטיה הרפובליקנית הטורקית, מערכת רב-מפלגתית ואירועים מרכזיים במאה ה-20. בהחלטת המחבר, צילום אסור כאן: המבקרים מתבקשים לבלות בתוך האולם 10–15 דקות בריכוז מלא. זו החלטה נדירה במוזיאון מודרני, והיא עובדת: האולם נתפס כמרחב להרהור אישי.

אולם E: תערוכה אישית של היוצר

האולם האחרון מוקדש ליילמז בויוקרשן עצמו. כאן מוצגים כלי העבודה שלו, סקיצות, תיעוד מצולם של תהליך יצירת הדמויות ופסלי שעווה של דיוקנאות עצמיים. זוהי הזדמנות נדירה להציץ אל "מאחורי הקלעים" של היוצר ולהבין עד כמה העבודה קפדנית: על כל דמות אחת משקיע האמן בין 4 ל-6 חודשים.

עובדות ואגדות מעניינות

  • ילמז בייוקשרן הוא ראש העיר היחיד בעולם של עיר גדולה, שיוצר באופן אישי פסלי שעווה ברמה מוזיאלית. עמיתים רבים למפלגה ויריבים שלו דיגמנו עבורו באופן אישי עבור המוצגים העתידיים.
  • כל ההכנסות של המוזיאון מוקדשות למלגות לסטודנטיות ולסטודנטים עם מוגבלויות. החלטה זו מעוגנת במסמכי היסוד ואינה תלויה בחילופי השלטון העירוני.
  • תאריך הפתיחה — 19 במאי 2013 — חל ביום תחילת מלחמת העצמאות של טורקיה. סמליות זו מודגשת במיוחד בתערוכה באולם המרכזי.
  • דמויות השעווה של בויוקרשן הוצגו באנקרה, באיסטנבול ובחו"ל זמן רב לפני פתיחת המוזיאון הקבוע. לפי הערכת מומחים, הטכניקה שלו דומה לזו של ביתן מאדאם טוסו, אך עם תשומת לב רבה יותר לפרטי התלבושת הלאומית.
  • באולם הדמוקרטיה אסור לצלם — זהו אולם המוזיאון היחיד בטורקיה שבו חל איסור מוחלט על צילום משיקולים קונספטואליים ולא משיקולי אבטחה.
  • בזכות פרויקטים כמו המוזיאון הזה, טיילת פורסוק ופארק סזובה, זכתה אסקישיר בשנות ה-2010 בתואר הבלתי רשמי "זלצבורג של טורקיה" — בזכות תשומת הלב שהיא מקדישה לעיצוב העירוני ולמוסדות התרבות.

איך להגיע

המוזיאון ממוקם באודונפזארי — המרכז ההיסטורי של אסקישיר — בשדרות אטאטורק. נקודת ציון — אזור המדרחוב בין טיילת נהר פורסוק לשכונת הבתים העות'מאניים העתיקים. מכל נקודה במרכז העיר, ההליכה למוזיאון אורכת 10–15 דקות. כתובת: Atatürk Bulvarı, Odunpazarı, Eskişehir.

אסקישיר היא צומת תחבורה מרכזי במרכז אנטוליה. הדרך הנוחה ביותר להגיע אליה היא ברכבת המהירה YHT (כ-3 שעות) מאיסטנבול, או ב-YHT (כ-1.5 שעות) מאנקרה. שדה התעופה המקומי, חסן פולאטקאן, מקבל בעיקר טיסות פנים. המרחק מתחנת הרכבת למוזיאון הוא כ-2 ק"מ: אפשר להגיע ברגל תוך 25 דקות לאורך טיילת פורסוק או לקחת מונית (נסיעה קצרה). נוח להתנייד בעיר בטרמבוס המודרני, התחנות "Şarhöyük" או "Atatürk Lisesi" הן הקרובות ביותר למוזיאון.

טיפים למטייל

המוזיאון פתוח כמעט כל השנה, בדרך כלל מיום שלישי עד יום ראשון; מומלץ לבדוק את לוח הזמנים המדויק באתר האינטרנט של עיריית אסקשהיר (esmek.eskisehir.bel.tr) לפני הביקור. יום שני הוא יום מנוחה. יש להקדיש 1.5–2 שעות לביקור בכל חמשת האולמות: החומר עשיר, ורוצים להתעכב על כל תצוגה.

הזמן הטוב ביותר לביקור הוא בשעות הבוקר של ימי חול או בשעות אחר הצהריים לאחר 16::00, כאשר קבוצות התלמידים כבר מתפזרות. בסופי שבוע ובחופשות בטורקיה נוצרים תורים בקופות. הכרטיסים בדרך כלל זולים (לפי הסטנדרטים הטורקיים), וההכנסות מיועדות למלגות. המוזיאון אידיאלי למשפחות עם ילדים: דמויות צבעוניות, סצנות מובנות ואלמנטים אינטראקטיביים. באולם D יש להזכיר לילדים ולעצמכם את האיסור על צילום.

קל לשלב את המוזיאון במסלול אחד עם פרויקטים "ממותגים" אחרים של אסקישירה: רובע אודונפזארי עם בתי העץ הצבעוניים ומוזיאון הזכוכית המודרנית, פארק סזובה עם הטירה והגן הזואולוגי, טיילת פורסוק עם הגונדולות בסגנון ונציאני ומוזיאון הקצף (Lületaşı Müzesi), המוקדש לסוג האבן המפורסם המשמש ליצירת חפצי אמנות באסקישירה. כדי להכיר את העיר לעומק, כדאי להקדיש לפחות יום וחצי עד יומיים, והמוזיאון של דמויות השעווה של ילמז בויוקרשן במסלול זה הוא תחנה חובה ואישית ביותר: בשום מקום אחר בטורקיה לא תמצאו שילוב כה אורגני של פוליטיקה עירונית, אמנות ומשימה חברתית בתערוכה אחת.

הנוחות שלכם חשובה לנו. כדי לתכנן מסלול, לחצו על הסימון הרצוי.
פגישה ל דקות לפני תחילת
אתמול 17:48

עוד בנושא

Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
אתמול 17:48
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
אתמול 17:48
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
אתמול 17:48
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
אתמול 17:48
שאלות נפוצות — מוזיאון דמויות השעווה של ילמז בויוקרשן באסקישירה תשובות לשאלות נפוצות על מוזיאון דמויות השעווה של ילמז בויוקרשן באסקישירה. מידע על אופן הפעולה, האפשרויות והשימוש בשירות.
זהו המוזיאון היחיד בטורקיה המתמחה בדמויות שעווה. המאפיין העיקרי שלו הוא שכל הפסלים, או רובם, נוצרו בידי אדם אחד: ראש עיריית אסקישירה המכהן, ד"ר לכלכלה ופסל אוטודידקט בשם ילמז בויוקרשן. הכנת כל דמות אורכת לו בין 4 ל-6 חודשים. שילוב כזה של קריירה פוליטית, אמנות מקורית ומוסד מוזיאלי הוא יחיד במינו בעולם.
מחיר הכניסה נמוך יחסית לסטנדרטים הטורקיים. המחירים המדויקים משתנים, ולכן מומלץ לבדוק את התעריף העדכני באתר האינטרנט של עיריית אסקישאהיר (esmek.eskisehir.bel.tr) לפני הביקור. נקודה חשובה: כל ההכנסות מוקדשות למלגות לסטודנטיות ולסטודנטים עם מוגבלויות — כך נקבע במסמכי היסוד של המוזיאון.
אסור לצלם באולם D, המוקדש להתפתחות הדמוקרטיה הרפובליקנית בטורקיה. זהו המקרה היחיד מסוגו בטורקיה: האיסור הוטל משיקולים רעיוניים ולא משיקולים ביטחוניים. יוצר המוזיאון מעוניין שהמבקרים יבלו באולם 10–15 דקות בריכוז מלא, ללא טלפונים חכמים. בארבעת האולמות האחרים, הצילום מותר בדרך כלל.
ילמז בויוקרשן נולד בשנת 1937 באסקישירה. הוא בעל תואר דוקטור לכלכלה, כיהן כנשיא אוניברסיטת אנאדולו והיה ממייסדי מערכת החינוך מרחוק בטורקיה. מאז שנת 1999 הוא מכהן ברציפות כראש עיריית אסקישירה. בשנות ה-80 הוא התלהב מפסלים ועבודה בשעווה, ובשנת 1996 פתח גלריה קטנה בקמפוס האוניברסיטה. עד שנת 2013 האוסף צמח למוזיאון של ממש. בויוקרשן הוא ראש העיר היחיד בעולם של עיר גדולה, שיוצר בעצמו דמויות שעווה ברמה מוזיאלית.
כן, המוזיאון מתאים מאוד למשפחות עם ילדים. הדמויות מוצבות בתפאורות ריאליסטיות, בליווי אפקטים של תאורה וצליל — מדובר בסצנות חיות, ולא בגלריה סטטית ומשעממת. הילדים מתעניינים בדמויות המוכרות, בתלבושות ההיסטוריות ובפרטים הקטנים. הדבר היחיד שכדאי להזכיר לילד מראש הוא: אסור לצלם באולם D.
בחמשת אולמות המוזיאון מוצגות 198 פסלי שעווה. ביניהם — אטאטורק וסביבתו, הסולטנים העות'מאנים (מהמט השני, סולימאן המפואר, סלים הראשון ואחרים), המשורר המיסטי האנטולי יונוס אמרה, החכם העממי נסרדין חוג'ה, כוכבי הקולנוע והבמה הטורקיים (באריש מנצ'ו, קמאל סונאל, זקי מורן), וכן אישים זרים — מרילין מונרו, אלברט איינשטיין ומנהיגי העולם של המאה ה-20.
המוזיאון פתוח כמעט כל השנה, בדרך כלל מיום שלישי עד יום ראשון. יום שני הוא יום מנוחה. לוח הזמנים עשוי להשתנות בהתאם לחגים ולעונות השנה, ולכן מומלץ לבדוק את שעות הפתיחה המעודכנות באתר הרשמי של עיריית אסקישירה לפני הנסיעה.
הזמן המומלץ הוא בשעות הבוקר של ימי חול או בשעות אחר הצהריים, אחרי השעה 16::00, כאשר קבוצות התלמידים כבר מתפזרות. בסופי שבוע ובמהלך חופשות בתי הספר בטורקיה נוצרים תורים ארוכים בקופות. אם אתם מתכננים לבקר במקום בעונת השיא, עדיף לבחור ביום חול.
כל ההכנסות ממכירת כרטיסים, בהתאם להחלטת עיריית אסקישירה, מוקדשות למלגות לסטודנטיות ולסטודנטים עם מוגבלויות. תנאי זה מעוגן במסמכי היסוד ואינו תלוי בזהות העומד בראש העירייה. כך משלב המוזיאון בין תפקידים תרבותיים וחברתיים — דבר נדיר בקרב מוסדות עירוניים בטורקיה.
לא, המוזיאון הוא פרויקט עצמאי לחלוטין של היוצר. על פי הערכות מומחים, הטכניקה של ביוקרשן דומה לזו של ביתן מאדאם טוסו, אך עבודותיו נבדלות בתשומת לב מיוחדת לפרטי התלבושת הלאומית ולהקשר ההיסטורי. דמויותיו של האמן הוצגו באנקרה, באיסטנבול ובחו"ל עוד לפני פתיחת המוזיאון הקבוע בשנת 2013.
התאריך נבחר בכוונה: ה-19 במאי הוא יום חג לאומי בטורקיה, יום הזיכרון לאטאטורק ולתחילת מלחמת העצמאות, אז הגיע אטאטורק לסמסון בשנת 1919. סמליות זו מודגשת במיוחד בתערוכה שבאולם המרכזי, המוקדשת לאטאטורק ולאימפריה העות'מאנית.
מומלץ להקדיש 1.5–2 שעות לביקור מלא בכל חמשת האולמות. התערוכה עשירה: כל תמונה מעוצבת בפרטים ששווה להתעכב עליהם. אולם D דורש 10–15 דקות של התבוננות מהורהרת ללא מצלמה. אם אתם מגיעים עם ילדים או מתעניינים בהיסטוריה של טורקיה, ייתכן שתעדיפו להישאר זמן רב יותר.
מדריך למשתמש — מוזיאון דמויות השעווה של ילמז בויוקרשן באסקישירה מדריך למשתמש ב- מוזיאון דמויות השעווה של ילמז בויוקרשן באסקישירה, הכולל תיאור של הפונקציות, האפשרויות והעקרונות העיקריים של השימוש בתוכנה.
בחרו את הדרך הטובה ביותר להגיע לאסקישירה. מאיסטנבול הדרך הנוחה ביותר היא ברכבת המהירה YHT — כ-3 שעות. מאנקרה — ב-YHT תוך שעה וחצי. שדה התעופה המקומי Hasan Polatkan מקבל בעיקר טיסות פנים. כדאי להקדיש לפחות יום וחצי עד יומיים להכרת העיר והמוזיאון: מלבד המוזיאון, יש כאן את רובע אודונפזארי, טיילת פורסוק ופארק סזובה.
המוזיאון ממוקם בשדרות אטאטורק (Atatürk Bulvarı) ברובע ההיסטורי אודונפזארי. מכל נקודה במרכז העיר, ההליכה אליו אורכת 10–15 דקות. מתחנת הרכבת — כ-2 ק"מ: ניתן להגיע ברגל תוך 25 דקות לאורך גדת נהר פורסוק או לקחת מונית. בתחנות הקרובות ביותר של החשמלית העירונית — "Şarhöyük" או "Atatürk Lisesi".
לפני הביקור, בדקו את שעות הפתיחה המעודכנות ואת מחיר הכרטיס באתר האינטרנט של עיריית אסקישאהיר (esmek.eskisehir.bel.tr): לוח הזמנים עשוי להשתנות בחגים. המוזיאון סגור בימי שני. כדי להימנע מתורים, מומלץ להגיע בימי חול בשעות הבוקר או אחרי השעה 16::00, שכן בשעות אלה יש פחות קבוצות תלמידים מאורגנות.
התחילו באולם A — האולם המרכזי, שבו מוצגות דמויותיו של אטאטורק, מקורביו וגלריית הסולטנים העות'מאניים. עברו לאולם B: כאן תמצאו אישים טורקים וזרים מתחום המדע, הקולנוע, הבידור והספורט — מבריש מנצ'ו ועד מרילין מונרו. באולם ג' — דמויות היסטוריות: יונס אמרה, נסרדין חוג'ה, מדענים ורפורמטורים. הקדישו זמן לפרטי התפאורה: הדמויות נוצרו בדייקנות אתנוגרפית.
לפני הכניסה לאולם D, אנא שימו את הסמארטפון בצד: במקום זה חל איסור מוחלט על צילום — מקרה יחיד מסוגו בטורקיה, שהונהג משיקולים עקרוניים. בלו באולם 10–15 דקות ללא גאדג'טים: נושא האולם הוא התפתחות הדמוקרטיה הטורקית, והיוצר יצר כאן במכוון מרחב להרהור אישי.
אולם E האחרון מוקדש ליילמז בויוקרשן עצמו: כאן מוצגים כלי העבודה שלו, סקיצות, תיעוד מצולם של תהליך היצירה ופסלי שעווה בדמותו. זוהי הזדמנות מצוינת להבין את היקף העבודה: יצירת דמות אחת אורכת בין 4 ל-6 חודשים. לאחר הסיור – זהו זמן טוב לשאול שאלות בקופה או באזור המזכרות.
מומלץ לשלב את המוזיאון במסלול טיול במרכז ההיסטורי: בסמוך לו נמצאים רובע אודונפזארי עם בתי העץ הצבעוניים בסגנון עות'מאני ומוזיאון הזכוכית המודרנית, טיילת נהר פורסוק עם הגונדולות, וכן Lületaşı Müzesi — מוזיאון הקצף, המוקדש לסוג האבן המפורסם המשמש לייצור חפצי אמנות באסקישיר. כל האתרים נגישים ברגל, מה שהופך את אסקישאהיר לאחת הערים הקומפקטיות ביותר בטורקיה לתיירות רגלית.